ג חנן ולנגה - הקיוסק כמקום מיפגש ותחנת מעבר לזכרונות הילדות

החל מהבאוהאוס הגרמני בשנות ה-30, עבור דרך הברוטליזם הקורבוזיאני של שנות ה-60, ועד הפוסטמודרניזם של שנות ה-80. הנהירה הבלחי פוסקת אחר העכשווי והזוהר היונה בעוכרי התרבות הישראלית בכלל, והתרבות התל-אביבית בפרט.

                                              היום ניתן לראות בקיוסקים הנעלמים פן אחד של השבר התרבותי בו אנחנו נמצאים, חלל מאיים הנפער בין האדריכלות שאנו בונים לבין האדמת עליה היא קמה* בשבר הנוכחי מאבדות השדרות את חשיבותן האורבנית, והקיוסקים הופכים למיטרד אסתטי שיש להיפטר ממנו. התערוכה באה להעלות לדיון מחודש את שאלת זהותנו התרבותית. הקיוסק, שהוא מבנה פשוט לתכנון ולהצגת רעיונות חדשים מחד, ומוסד חשוב בהיסטוריה 

-----------------

קישורים למאמרים נוספים בנושא

| עיצוב המוצר | | עיצוב תעשייתי של פטנטים | | אדריכלים | | אדריכלות | | אדריכלות פנים |

_________________________________________