פסק הדין

הסירה התובעת את מועמדותה וויתרה התפקיד, רק בשל היותה בשבועות הראשונים להריונה. בית הדין העדיף את גרסתה העובדתית של התובעת, הן בשל התרשמותו מסבירותה ומהימנות עדותה, והן בשל העובדה שהנתבעים, אשר נטל ההוכחה רובץ עליהם, נמנעו מלהמציא תרשומות ו/או מסמכים, המתעדים את הליכי קבלתה של התובעת לעבודה ונסיבות הפסקת עבודתה.

פסק הדין קבע חידוש נוסף, בכך שהטיל אחריות אישית על מנהלי הנתבע וזאת לאור הוראות סעיף 16 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הקובע כי בעבירות לפי חוק זהו שנעברו

על ידי תאגיד, רואים כאחראי לעבירה גם כל פקיד אחראי

:ל התאגיד, אלא אם יוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו, או שנקט את כל האמצעים הנאותים למניעתה.

צת הדין הוסיף וקבע, כי על הנתבעים חלה חובה מוגברת

לנהוג בשוויון ולהימנע מהפליה אסורה, בהיותם גופים הנתמכים וממומנים ברובם מכספי המדען הראשי, כלומר מכספי הציבור. לפיכך, יש להחיל עליהם חובות משפטיות

לתקנת הציבור, תוך כיבוד חוקי היסוד ,חוק,

בית הדין קיבל את מרבית התביעות הכספיות של הת

וקבע כי היא זכאית לקבל מהנתבעים את הסכומים לפי חישוב שכרה של ס

(שכר ברוטו כולל ההפרשות לפיצויים, גמל, ביטוח ל

ואובדן כושר עבודה), עבור כל התקופה מהמועד שסין

לתחילת העבודה ועד למועד הלידה ובסך הכל - הפרת ההתקשרות, לא שולמו גג התובעת דמי ביטוח לאומי עבור שמונת החודשים ש למועד הלידה, ולכן לא הייתה זכאית לדמי לידה לביטוח לאומי. הפיצוי נקבע לפי שכר ברוטו של העוגות עבור התקופה שבגינה משתלמים דמי לידה ובסן של 30,600 שח.

פיצוי כגין נזק שאיוו שווי - לפי חוק שוויון הזדמנויות בענשה, לבית הדין יש סמכות לפסוק פיצוי גם עבור נזק שפיט ממוני (פיצויים בגין עגמת נפש) לעובדת שפוטרה פיטורים מפלימי בשיעור שייראה לו וללא הגבלת הסכום. בנוסף,

כפי שנקבע בהלכה קודמת5, בית הדין רשאי לפסוק פיצו

עונשי, שמטרתו להדגיש את גורם ההרתעה בתחום זה, ולחנך את הנתבעים וציבור המעבידים בכלל. בית הדין קבע, כי אי קבלת התובעת לעבודה עקב הפלייה מחמת הריונה, הוא מקרה קשה וחריג, המזכה בפיצוי בגין עוגמת נפש: הוא העמיד את גובה הפיצוי בגין נזק לא ממוני על סך 50,000 שח, בהסתמך על גובה הפיצוי ללא הוכחת נזק, הקבוע בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בעניין זה, בית הדין לא קיבל את טענתה של העובדת, כי יש לפסוק פיצוי כפול גם לעניין עוגמת נפש וגם פיצויים סטטוטורים ללא הונחת נזק. על הסכומים כאמור יתווספו הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בהתייחס לקביעותיו של פסק הדין, על אף שהמדובר בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי, ולפיכךי אינו מהווה תקדים מחייב, מוצע לנקוט משנה זהירות, לגבי פיטורי עובדת בהריוןי גם אם טרם השלימה ששה חודשי עבודה, אצל אותו מעביד או באותו מקום העבודה.

-----------------

קישורים למאמרים נוספים בנושא

| עיצוב המוצר | | פעילות תאגיד | | הליכי גבייה | | מחויבות התאגיד | | אחריות הדירקטורים |

_________________________________________